מדריך החייאה עם קצב מושמע, שעון ויומן אירוע, והנחיות קצרות למצבי חירום נפוצים.
101מד"א
100משטרה
102כבאות
1201ער"ן, סיוע נפשי
110לחיצות בדקה
לא עברת הכשרה בהנשמה? עיסויים בלבד זו בחירה טובה. העיקר לא להפסיק.
00:00זמן החייאה
02:00עד החלפת מעסה
0סה"כ לחיצות
בודקים שהמקום בטוח, ואז קוראים לאדם בקול ומטלטלים בעדינות בכתפיים.
אין תגובה ואין נשימה תקינה? גם התנשמויות נדירות וחרחורים הם לא נשימה תקינה.
מתקשרים ל־101 ושמים על רמקול. המוקדן ידריך אותך. שולחים מישהו להביא מפעם (דפיברילטור).
לוחצים במרכז בית החזה: שתי ידיים אחת על השנייה, מרפקים ישרים, עומק 5–6 ס"מ. אחרי כל לחיצה נותנים לחזה לחזור למקום.
המפעם הגיע? מדליקים אותו ועושים מה שהוא אומר. ממשיכים ללחוץ עד שהוא מבקש להתרחק.
לא מפסיקים עד שצוות מד"א מגיע או שהאדם מתחיל לנשום ולזוז.
יומן אירוע (לצוות מד"א)
כשמתחילים, כאן ייכתבו אוטומטית השעה והאירועים.
מתאמנים עכשיו, כשאין לחץ
הקצב הנכון הוא 100–120 לחיצות בדקה, מהר יותר ממה שרוב האנשים חושבים. הקישי על הכפתור בקצב שנראה לך נכון (או לחצי על מקש הרווח) ותראי אם את בטווח.
—
6080100120140160
מתחילים להקיש…
טיפ: מזמזמים בראש את "Stayin' Alive" של הבי ג'יז. הקצב שלו כ־104 פעימות בדקה.
חנק: משהו נתקע בקנה הנשימה
מבוגר או ילד מעל גיל שנה
משתעל? מעודדים אותו להמשיך להשתעל. לא מכים בגב ולא מתערבים.
לא מצליח לדבר, לנשום או להשתעל? מבקשים ממישהו להתקשר ל־101.
מטים אותו קדימה ונותנים 5 מכות חזקות בין השכמות עם בסיס כף היד.
אם זה לא עזר: 5 לחיצות בטן (היימליך). עומדים מאחוריו, שמים אגרוף מעל הטבור ומתחת לצלעות ומושכים חזק פנימה ולמעלה.
ממשיכים לסירוגין, 5 ו־5, עד שהגוף הזר יוצא.
אם איבד הכרה: משכיבים אותו על הרצפה, מתקשרים ל־101 ומתחילים החייאה.
תינוק (עד גיל שנה)
משכיבים אותו על הבטן לאורך האמה, כשהראש נמוך מהגוף ונתמך בלסת.
נותנים 5 מכות בגב בין השכמות.
הופכים אותו על הגב ונותנים 5 לחיצות חזה בשתי אצבעות במרכז החזה, מעט מתחת לקו הפטמות.
ממשיכים לסירוגין. אם איבד הכרה, מתקשרים ל־101 ומתחילים החייאה.
אצל תינוקות לא עושים לחיצות בטן, ולא מכניסים אצבע לפה כדי לחפש את החפץ.
גם אם הכל הסתדר, אחרי לחיצות בטן כדאי להיבדק אצל רופא. לנשים בהריון ולאנשים עם היקף גוף גדול עושים לחיצות חזה במקום לחיצות בטן.
שבץ: כל דקה חשובה
הטיפול בשבץ עובד רק בשעות הראשונות. מה שהכי עוזר הוא לזהות מהר ולדעת מתי הסימנים התחילו.
פנים
מבקשים לחייך. צד אחד של הפנים צונח?
ידיים
מבקשים להרים את שתי הידיים. יד אחת נופלת או חלשה?
דיבור
מבקשים לחזור על משפט פשוט. הדיבור משובש או לא ברור?
זמן
יש אפילו סימן אחד? מתקשרים מיד ל־101 ורושמים את השעה.
לא נותנים אוכל, שתייה או תרופות, גם לא אספירין, עד שצוות רפואי מחליט. לא מחכים לראות אם זה עובר.
דימום חזק
לחץ ישיר
מתקשרים ל־101. אם יש כפפות, לובשים.
לוחצים חזק וישירות על הפצע עם בד, תחבושת או חולצה, ולא מרפים.
הבד נספג? לא מורידים אותו. מוסיפים עוד בד מעליו וממשיכים ללחוץ.
משכיבים את הפצוע ומכסים אותו כדי שישמור על חום הגוף.
חוסם עורקים (רק ביד או ברגל)
משתמשים בו כשהדימום מסכן חיים ולחץ ישיר לא עוצר אותו.
מניחים אותו 5–7 ס"מ מעל הפצע, לא על מפרק.
מהדקים עד שהדימום נעצר. זה כואב, וזה תקין.
רושמים את השעה ולא משחררים עד שצוות רפואי מגיע.
החייאה לילדים ולתינוקות
הקצב זהה, 100–120 לחיצות בדקה, ומשתנים רק הכוח והעומק. אם יש טלפון, מתקשרים ל־101 על רמקול ומתחילים מיד. אם את לבד בלי טלפון, עושים 2 דקות החייאה ורק אז הולכים להתקשר.
ילד (מגיל שנה ועד גיל ההתבגרות)
לוחצים ביד אחת, או בשתיים אם צריך, במרכז בית החזה.
עומק של כשליש מעובי בית החזה, בערך 5 ס"מ.
אצל ילדים ההנשמות חשובות במיוחד. אם יודעים להנשים, עושים 30 לחיצות ו־2 הנשמות.
תינוק (עד גיל שנה)
לוחצים בשתי אצבעות במרכז החזה, מעט מתחת לקו הפטמות.
עומק של כ־4 ס"מ, שליש מעובי בית החזה.
מנשימים בעדינות, מכסים בפה את הפה והאף יחד, רק עד שהחזה עולה.